לבב שבתאי
לחץ לצפייה במצגת האנשות בסיפור אופק
https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=explorer&chrome=true&srcid=0B2qv1cnZhweJMWY3MGRlM2YtMjNiYi00MWY1LWFlOTgtNWZhODE0M2JmYWZl&hl=fr

אורי אלבז
https://docs.google.com/leaf?
id=0B2qv1cnZhweJOWY5ODdhMWEtYTQyOC00YWZkLWI3NzgtNTVkNGEzNTdmMzRk&sort=name&layout=list&num=50

המצגת של לאה ועידן נגאר
https://docs.google.com/present/edit?id=0AWqv1cnZhweJZGRudzJmbmRfMWZkZ2JtcmN0&hl=fr

ידיעה-אריאל סספורטס ורז אמסלם

ידיעה-ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמתית.
"ואת, חושבת שזה משחק
עד שימצאו אותו זרוק
מתחת לבניין
כבר לא יכאב לו
את, תבכי שם בתמונה
כשמתחתיך ידיעה
החברה שבורה..."

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית.

ידיעה

ישנם אנשים החיים עם הידיעה שלא הכול ורוד

ישנם אנשים שחיים עם הידיעה שהם תמיד ירצו עוד

ישנם אנשים שחיים עם הידיעה שבנם מסכן את חייו במלחמה

ישנם אנשים שחיים עם הידיעה שהם נמצאים בסכנה

ויש את האלו שמתעלמים מהידיעה

שרוצים לחיות את חייהם מבלי שום הפרעה

ליאור דהן

ידיעה- קארין בר לב ורותי מילגרום

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.
ראשון הפילוסופים שהגדיר ידיעה היה אפלטון. הגדרתו מקובלת, במידה רבה.
ידיעה היא גם דבר חדש שנראה או נשמע לאנשים.

אורי אלבז ואור סימוני'ץ

ידיעה זה כאשר משיהו יודע משהוא בוודאות דבר מה.לעומת השערה שזה כאשר משהוא מנחש משהוא או דבר מסוים .

לדוגמה: המדען חשב על השערה הוא צריך להוכיח אותה בעזרת ניסויים מדעיים.

ידיעה יכולה להגיעה בכל רמה כאשר הרמה הגבוה ביותר היא ידעה מוחלטת שהדבר הוא נכון ואמיתי.

ידיעה יכולה להיות גם ידיעה ללא הכרה כמו הסיפור שהוא ידע מהי התשובה בעזרת כל החושים האחרים מלבד ההבנה שנותנת לו לבטא זו במילים. כלומר הוא יודע מה זה אבל הוא לא מכיר את המילה.

ידיעה אור סימוניץ ואורי אלבז

אורי אלבז ואור סימוני'ץ

ידיעה זה כאשר משיהו יודע משהוא בוודאות דבר מה.לעומת השערה שזה כאשר משהוא מנחש משהוא או דבר מסוים .

לדוגמה: המדען חשב על השערה הוא צריך להוכיח אותה בעזרת ניסויים מדעיים.

ידיעה יכולה להגיעה בכל רמה כאשר הרמה הגבוה ביותר היא ידעה מוחלטת שהדבר הוא נכון ואמיתי.

ידיעה יכולה להיות גם ידיעה ללא הכרה כמו הסיפור שהוא ידע מהי התשובה בעזרת כל החושים האחרים מלבד ההבנה שנותנת לו לבטא זו במילים. כלומר הוא יודע מה זה אבל הוא לא מכיר את המילה.

ידיעה היא היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. בקיאות ,הכרה.

ידיעה,לבב שבתאי

ידיעה-הכרתו הוודאית של אדם בכך שטענה מסויימת היא אמיתית,וזה בדיוק ההפך מסברה ,שהיא האמונה שטענה מסויימת היא לא מאמיתית.

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ראשון הפילוסופים שהגדיר ידיעה היה אפלטון. הגדרתו מקובלת, במידה רבה, עד ימינו וכוללת שלושה תנאים הנדרשים על מנת שניתן יהיה לומר שאדם s יודע עובדה מסוימת p:

1.s משוכנע שp אמיתית - לאדם אין ספק בנכונותה של הטענה.
2.p אמיתית - לטענה יש ערך אמת חיובי.
3.ל־s יש צידוק באמונתו ש־p - לא די ש־s יסבור שעובדה מסוימת היא אמיתית ובדרך מקרה זה אכן יהיה המצב - על התהליך שהביא את s להאמין בנכונותה של p להיות מקובל, לפי סטנדרטים מסוימים.

אדם משקיף ממרחק על הר, שעל ראשו פסל של סוס. למרגלות הפסל מתגורר עכבר. כאשר נשאל האדם האם יש בעל חי על ההר, טועה האדם בפסל הסוס וסבור שהוא סוס - ועונה כי אכן יש סוס.
בדוגמה זו, מתקיימים שלושת התנאים שלעיל - האדם סבור שיש בעל חי על ההר (הסוס). הטענה 'יש בעל חי על ההר' היא אמיתית (העכבר). ולאדם יש צידוק בהאמינו שהטענה אמיתית (הוא הסתמך על חוש ראייתו). עם זאת, לכל בר דעת ברור כי לא ניתן לומר בתנאים אלו שהאדם ידע שיש בעל חי על ההר.
לאור דוגמה זו ודוגמאות דומות לה, טען גטייה כי שלושת התנאים שלעיל הם תנאים הכרחיים לידיעה, אך כנראה שאינם תנאים מספיקים. לאור פרסומיו, החל חיפוש מחודש אחר התנאים המספיקים לידיעה.

ידיעה - שחר בטיטו

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית . זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ידיעה - ליאור אמסלם ושי-לי זיתון

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית . זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ידיעה- רועי מור ורן ניסן

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ראשון הפילוסופים שהגדיר ידיעה היה אפלטון. הגדרתו מקובלת, במידה רבה.

עבודה בספרות מלאה לובנסקי ועידן נגר

ידיעה

ידיעה - דבר חדש שנראה או נשמע לאנשים. ידיעה היא ההבנה של כול אדם בנושא מסוים לדוגמה פרצה שמועה כל שהיא אדם אחד לקח את השמועה ברצינות ואדם אחר לא שם לב לשמועה ולא התייחס אליה ברצינות, כלומר ידיעה זו הבנה של כול אדם לגבי אם טענה כלשהי היא אמיתית או לא. עוד דוגמה למושג ידיעה היא דבר חדש שנשמע לאנשים.

אוראל רוזנברג ח6

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ראשון הפילוסופים שהגדיר ידיעה היה אפלטון. הגדרתו מקובלת, במידה רבה, עד ימינו וכוללת שלושה תנאים הנדרשים על מנת שניתן יהיה לומר שאדם s יודע עובדה מסוימת p:

ידיעה( הגדרה )

ידיעה הוא אירוע שמודיעים עליו,חדשה,שמועה.

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ראשון הפילוסופים שהגדיר ידיעה היה אפלטון. הגדרתו מקובלת, במידה רבה, עד ימינו וכוללת שלושה תנאים הנדרשים על מנת שניתן יהיה לומר שאדם s יודע עובדה מסוימת:

1. s משוכנע שp אמיתית - לאדם אין ספק בנכונותה של הטענה.
2. p אמיתית - לטענה יש ערך אמת חיובי.
3. ל־s יש צידוק באמונתו ש־p - לא די ש־s יסבור שעובדה מסוימת היא אמיתית ובדרך מקרה זה אכן יהיה המצב - על התהליך שהביא את s להאמין בנכונותה של p להיות מקובל, לפי סטנדרטים מסוימים.

בעוד ששלושת התנאים האלה מוסכמים במידה רבה, ואין ויכוח לגבי שני התנאים הראשונים, אין הסכמה לגבי השאלה - מהו הצידוק הנדרש כדי לספק את התנאי השלישי.

מקרין קרופצקי ובתאל בלינדר

יוני בן חמו ולי מלול

תשובות :

1 . ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית . זאת להבדיל מסברה , שהיא אמונה

שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות .

ידיעה

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמיתית אך ללא ודאות.

ראשון הפילוסופים שהגדיר ידיעה היה אפלטון. הגדרתו מקובלת, במידה רבה, עד ימינו וכוללת שלושה תנאים הנדרשים על מנת שניתן יהיה לומר שאדם s יודע עובדה מסוימת p:

1.s משוכנע שp אמיתית - לאדם אין ספק בנכונותה של הטענה.
2.p אמיתית - לטענה יש ערך אמת חיובי.
3.ל־s יש צידוק באמונתו ש־p - לא די ש־s יסבור שעובדה מסוימת היא אמיתית ובדרך מקרה זה אכן יהיה המצב - על התהליך שהביא את s להאמין בנכונותה של p להיות מקובל, לפי סטנדרטים מסוימים.

אדם משקיף ממרחק על הר, שעל ראשו פסל של סוס. למרגלות הפסל מתגורר עכבר. כאשר נשאל האדם האם יש בעל חי על ההר, טועה האדם בפסל הסוס וסבור שהוא סוס - ועונה כי אכן יש סוס.
בדוגמה זו, מתקיימים שלושת התנאים שלעיל - האדם סבור שיש בעל חי על ההר (הסוס). הטענה 'יש בעל חי על ההר' היא אמיתית (העכבר). ולאדם יש צידוק בהאמינו שהטענה אמיתית (הוא הסתמך על חוש ראייתו). עם זאת, לכל בר דעת ברור כי לא ניתן לומר בתנאים אלו שהאדם ידע שיש בעל חי על ההר.
לאור דוגמה זו ודוגמאות דומות לה, טען גטייה כי שלושת התנאים שלעיל הם תנאים הכרחיים לידיעה, אך כנראה שאינם תנאים מספיקים. לאור פרסומיו, החל חיפוש מחודש אחר התנאים המספיקים לידיעה.